השבוע הראשון במסע

 השבוע הראשון במסע:

סוף סוף אחרי שבוע שלם שבו לא היתה בכלל קליטה בכל המקומות ( המדהימים) שהיינו בהם. הגענו עכשיו לcamp יפיפה, הילדים בבריכה, הכנתי לי כוס קפה ואני מוכנה ומזומנה סוף סוף, לכתוב על הארועים הרבים שקרו לנו מהרגע שעלינו למטוס לארה"ב.

השבוע הזה התאפיין בכבלי התאקלמות לא פשוטים בכלל.

טיסה ארוכה , עייפות מוסברת, נהיגה בקראוון ענקי ולימוד התפעול הלא פשוט בו וכל זאת בשילוב טיולים ומסלולים (מופלאים) מ 8:00 בבוקר ועד 20:00 בערב בלי לפספס שום דבר.

נתחיל בטיסה:

הגענו נרגשים בשעה 5:00 בבוקר לנתב"ג. יצאנו ב 02:00 בלילה מהבית כך שלישון לא ממש יצא לנו...

עלינו לטיסה ישירה ללונדון טיסה נעימה -מלאה במסכים לילדים.

בלונדון היינו צריכים להחליף מטוס לשיקאגו ומשם ליוטה – לסולט לייק סיטי.

אך כשהגענו ללונדון הסתבר לנו שישנה תקלה במטוס לשיקאגו וסדרו אותנו בטיסה הבאה שתהיה עוד 6 שעות.

הסברנו לפקידה הנחמדת שאם נטוס עוד 6 שעות נפספס את הטיסה משיקאגו ליוטה.

הפקידה הבינה והסבירה לנו שכרגע אין סידור אחר וכנראה שנאלץ לישון בלונדון לילה אחד והיא תנסה לסדר לנו מקומות בטיסה שטסה למחרת.

אני ישר חשבתי: וואו! הזדמנות נהדרת לראות את לונדון!

קובי חשב: וואו !  איך אני עכשיו מבטל את המלון והרכב שהזמנתי...

קובי החליט לא לוותר ואחרי דין ודברים של חצי שעה הפקידה הצליחה למצוא לנו 5 מקומות ( באזורים שונים) במטוס שמזמן היה צריך לצאת לשיקאגו אבל התעכב והוא יוצא ממש עכשיו!

מיד – רצנו כולנו אל המטוס המיועד, באמצע הריצה הילדים אמרו לי שהם מרגישים כמו "במירוץ למיליון"...

הספקנו להגיע!  עלינו למטוס!

הטיסה הזאת ארכה 8 שעות, ללא מסכים..

לשמחתי כל אחד מהילדים לקח את הספר שהשאיל בספריה -קרא וישן, קרא וישן...

גם קובי קרא וישן קרא וישן..

ואני – ישנתי וחרפתי בגדול כל ה 8 שעות!

הגענו לשיקאגו ומשם ליוטה בלי שום בעיות מיוחדות.

הגענו למלון שלנו בסולט לייק סיטי בשעה 22:00 בלילה.

היינו גמורים מעייפות ומתים לישון – אך זה לא קרה כל כך מהר:

את כל ההזמנות שלנו למלון עשינו דרך booking.com. אך כשהגענו למלון הסתבר לנו שמה שהזמנו לא ממש תואם למציאות.

היינו אמורים לקבל חדר עם שתי מיטות גדולות ועוד מיטה אבל הם לא הסכימו להכניס עוד מיטה לחדר לא משנה איזה מסמך אנחנו מראים להם.

בנוסף – הזמנו גם ארוחת בוקר – וגם זה לא היה רשום להם..

בסופו של דבר הם הסכימו לתת לנו כמה שמיכות וכרית – ושכנענו את איתמר שלישון על הרצפה זה הדבר הכי טוב בעולם.

וכולנו נכנסנו לחדר ונרדמנו מיד מעולפים עד הבוקר.

היומיים הראשונים:

את היומיים הראשונים העברנו בסידורים שונים והתרגלות לגט' לג.

נחנו קצת במלון, השתכשכנו בבריכה, הסתובבנו בעיר, הגענו לקפיטל ולמרכז המורמונים. נכנסנו לכנסיה בדיוק שהיה שם קונצרט עם העוגב המדהים!

( אשכרה הרגשתי כמו לורה מבית קטן בערבה שיושבת ביום ראשון בכנסיה עם הכסאות מעץ, הכומר והעוגב –  מגניב ביותר!

החלטנו שביומיים האלה אנחנו מסתדרים יפה מאוד בלי רכב, הלכנו קצת ברגל, נסענו ברכבת – הכל במרחק יחסית קצר מהמלון שלנו.

גילנו ש wallmart   נמצא יחסית קרוב והחלטנו לצעוד אליו ברגל ולראות מה אנחנו צריכים לקנות לקראון כדי שכשנקבל את הקראון למחרת נוכל צ'יק צ'אק לקנות ולסדר אותו.

התחלנו בהליכה וכבר אחרי 5 דקות הבנתי שעשינו טעות!

היה שרב כבד, הדרך היתה ארוכה ומייגעת ואני הרגשתי שאני עוד שניה מתעלפת מהחום.

הילדים לא הבינו מה אנחנו עושים להם...

הגענו ל wallmart אחרי חצי שעה/ 45 דקות מיוזעים וחסרי כוחות ( וכמובן עצבניים).

למי היה כוח להסתובב עכשיו בחנות הענקית הזאת??

הושבנו את איתמר בעגלת הקניות ( וזאת בעיקר משום שהודיע לנו שהוא לא הולך יותר ברגל!!!).

אבל אחרי 20 דקות וכמה הטחות ושתיקות של זעם ומתוך הבטחה שאת הדרך חזרה אנחנו עושים במונית, התחלנו להנות מהמיזוג בחנות ולקנות חלק מהדברים וחלק לרשום מה לקנות למחרת.

( קובי לקח תיק low  גדול שבו הכניס את כל המוצרים שקנינו.

לאחר הקניה והסיבוב בחנות ( שארך 3 שעות!!!!!) יצאנו החוצה –אבל לא ראינו שום מונית באופק...

התחלנו לצעוד לכיוון תחנת הרכבת שזכרנו שהיא קרובה יחסית – עלינו עליה והיא הביאה אותנו ישר למסעדה לארוחת ערב וחזרה למלון.

גם היומיים האלה נרדמנו מיד גמורים מעייפות.

היום השלישי – יום קבלת הקראוון:

בדרך כלל השעה שמקבלים את הקראון היא בשעה 13:00 אך קובי דיבר עם החברה והצליח להקדים את שעת הקבלה ל 11:00 בבוקר.

הגענו נרגשים לראות את הקראון שלנו!

קבלנו קראוון חדש דנדש – ישר מהחנות!!

הזהירו אותנו שכדאי להקדיש לפחות שעה לבדיקת הקראוון – לראות שהכל עובד כמו שצריך ושאין תקלות מיוחדות.

קובי התכונן כמו שצריך – הכין רשימת שאלות ובלי ששמנו לב נשארנו שם 3 שעות!!

אין דבר שלא בדקנו!!!

קובי התיישב על יד ההגה, אני לקחתי את ה gps ונסענו לכיוון walmart  להמשך קניות.

אני רק רוצה לציין שזה ממש לא פשוט להתחיל לנהוג בכזאת מפלצת ועוד עם ילדים בתוכה!!

הכל גדול, רחב, כבד...

היתה זו נסיעה מתוחה ומרוכזת מאוד.

השלמנו את הקניות, קנינו כמה מאכלים טעימים וישבנו לאכול את הארוחה הראשונה שלנו בתוך הקראון בחניה של walmart.

המשכנו בנסיעה של 3 שעות לכיוון הקמפ הראשון שלנו. היינו קצת במירוץ נגד הזמן כי רצינו להגיע אליו עדיין באור יום  והשעה כבר היתה מאוחרת.

נסיעה ראשונה, ארוכה – היינו צריכים להגיע לדרך נוף יפיפיה שמובילה לאגם יפיפה ( bear lake )

אבל באמצע הנסיעה התחלתי לבדוק איך אני משמיעה שירים מהנייד ולא שמתי לב שה gps       עצר מלכת והמשכנו קדימה קצת יותר מידי. ( 30 דקות יותר מידי )

חזרנו חזרה והתחלנו את דרך הנוף  -בין ערביים...אני בטוחה שעם קצת יותר אור היינו רואים יותר ממנה...

הילדים כבר נרדמו ואנחנו הגענו ל camp   שלנו מאוחר מידי.

מותשים ותשושים נכנסנו ישר למיטה ונרדמנו מיד.

לפני שנרדמנו קוב לחש לי: מזל שהקדימו לנו את העברת הקראון ל 11:00בבוקר אחרת היינו מגיעים עוד 3 שעות...

יום רביעי:

קמנו מוקדם וגילינו שישנו במקום מדהים ליד אגם יפיפה!

הצטלמו קצת ונסענו שוב כ 3 שעות לעיירה ג'קסון לעשות רפטינג ב snake rever  ולצפות במופע של יריות וקאבויים בעיר הזאת שכולה מערב פרוע אחד גדול.

הרפטינג היה כיף גדול ( רפיד 3-4 ) כולנו נהננו מאוד. הנהר ענקי, זורם וסוער.

המים קפואים – צלחנו את כל המפלים ולא נפלנו למים. אך יש לציין שנרטבנו כולנו בכיף גדול.

היה זה רפטינג ארוך של 3 שעות אשר הסתיים אחר הצהריים ומיד אחריו הלכנו לראות מופע מקסים של יריות , שריף, כומר וקאובויים – היה מאוד משעשע.

זה נגמר מאוחר והגענו עייפים ומותשים לקראון שלנו לשינה ערבה.

את שלושת הימים הבאים העברנו בשני פארקים מדהימים ביופיים:

הראשון פארק טיטון – כשאתה מגיע לשם אתה מרגיש כמו בתוך ציור/ גלויה.

הרים מושלגים גבוהים, אגם כחלחל, עצים תמירים ודובים שמסתתרים.

אפילו הילדים, שהנוף זה לא הצד החזק שלהם לא הפסיקו להתלהב ונהנו יחד איתנו לעשות שם מסלולי הליכה מקסימים מסביב לאגם ובין ההרים ובתוך העצים.

ביום הזה ישנו בפארק – מזל שהזמנו מקום מראש. הכל היה מלא עד אפס מקום. מליוני אנשים מטיילים בפארקים האלה בחודשים האלה.

זה הדהים אותנו איך הכל מאורגן ומסודר לקבל את כולם.

אגב, זה היום היחידי שבו הגענו לcamp שלנו בשעה סבירה 19:00 בערב.

החלטנו שלא משנה מה -ננסה להגיע תמיד בשעה כזאת.

בילוסטון –היינו יומיים מופלאים.

ראינו את הגייזרים שמתפרצים מהאדמה. תופעת טבע בלתי רגילה.

היה זה שיעור גאולוגיה פשוט מרתק לילדים.

קשה לתאר את המים הרותחים שיוצאים מתחת לפני האדמה בצבעים שונים, צריך לראות את זה כדי להבין כמה עוצמה ויופי יש בזה.

הגייזרים שמתפרצים פתאום מפחידים ומרתקים בו זמנית.

הפארק ענקי!!!

ביום השני ראינו את המפלים המדהימים שיש בילוסטון.

כשהגענו לאחד המפלים הגדולים והעוצמתיים שמענו פתאום נגינת כינור וקהל שהתקהל.

כשהתקרבנו הבנו שנקלענו לחתונה.

זוג צעיר ( בשנות ה 40 לחייו) החליט להתחתן מול הנוף המרהיב הזה.

הכומר ברך את כל מי שהגיע כולל את המטיילים של הפארק.

היינו קומץ אנשים, לא יותר, שהתרגשו לשמוע את הזוג נשבע אמונים זו לזה.

כל אחד הקריא לשני את ההתחייבות שלו לנישואים תוך כדי התרגשות רבה , דמעות ובכי.

גם אנחנו לא יכלנו לעצור את הדמעות שלנו.

לאחר מכן נסענו לברכות הגופרית של הילוסטון, וכשניסינו לחנות – פגענו בטעות במכונית שחנתה ליד.

פאק!!!

החלפנו טלפונים עם בעלי המכונית ונסענו למקום הכי גבוה בילוסטון כדי שאולי תהיה שם קליטה ונוכל לדווח על התאונה.

קובי עם כוח התושיה שלו הצליח להתקשר ולדווח וכשחזר לקראון הודעתי לו שהמקרר לא עובד!!!

אין ברירה צריך להתקשר שוב!

קובי שינס מותניים וניסה שוב לתפוס קליטה ותוך כדי זה שהוא שומע ולא שומע את מה שמסבירים לו- פתח וסגר כל מיני מקומות נסתרים בקראון, הכניס ידיים לכל מיני מקומות עם חשמל וניסה להבין את האנגלית המהירה מהצד השני ולפעול על פי ההוראות.

בסוף זה נראה שזה הצליח.

נראה היה שהמקרר בסדר אבל נדע רק בבוקר אם אכן הוא פועל.

נסענו ל camp שלנו – עשינו על האש צלינו מרשמלו והלכנו לישון.

היום – יום ראשון:

קמנו בבוקר מתוך תחושת הקלה שהמקרר אכן עובד – יש!!!!

היום עזבנו את הילו סטון – ראינו עוד מפלים, נסענו בתוך ואדי עצום מלא בביזונים – חיה שרירית ויפה.

דרכים מדהימות – אבנים בצורת משושה בצידי הדרך, נהר מדהים כמות עצים מטורפת ודשאים מוריקים.

הטבע בעוצמתו!

הגענו לעיר גוזמן – נכנסנו לקיר טיפוס מקסים. –העברנו שם 3 שעות בלי ששמנו לב. הילדים טיפסו על כל קיר אפשרי.

הפעלנו שרירים ועשינו כיף חיים.

ועכשיו הגענו ל camp  שלנו היפיפה. אנחנו הולכים לישון ומחכים ליום הבא.

אצלכם בארץ עכשיו בוקר ואצלנו -לילה טוב!